כמה שעות ביום באמת עובדים בהייטק בישראל והאם עולם העבודה אכן הופך להיברידי?

אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם העבודה בכלל ובהייטק בפרט הוא שעות העבודה. הנושא הזה כל כך משמעותי, עד שבמסגרת הצהרת המאה, המתייחסת לשוק העבודה העתידי ובין השאר הצהירו כי יש להתמקד בצורך באיזון טוב יותר בין עבודה לבין פנאי על ידי עידוד עובדים ומעסיקים להגיע להסכמות לגבי פתרונות, לרבות בנוגע לשעות העבודה, אשר ייקחו בחשבון את הצרכים ואת התועלות של הצדדים (משרד הכלכלה 2022). 

אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד. מחקר שערכנו לאחרונה בקרב עובדי ועובדות בהייטק בישראל שופך אור על ההתנהלות האמיתית בחברות ההייטק בישראל בכל הקשור לשעות עבודה.

עובדים הרבה- אבל לא כולם

מגלה הסקר שערכנו, ש- 74% מקרב עובדי ועובדות ההיטק בישראל עובדים 41 שעות ומעלה בשבוע. 12% מהם עובדים 51 שעות שבועיות ויותר! מאפיינת בעיקר גברים (16% לעומת 8% מקרב הנשים), מי שמנהלים עובדים (19% לעומת 8% מקרב עובדים שאינם מנהלים) עובדי משאבי אנוש (13%) ועובדים שאינם בתפקידי פיתוח (14%) לעומת 10% מקרב עובדים בפיתוח. 

נתון מעניין נוסף: יותר שעות בהשוואה באזור המרכז וירושלים  (78% ו- 81% עובדים 31 שעות שבועיות ומעלה בהתאמה לעומת 73% באזור המרכז ו-72% בירושלים). אבל דווקא עובדי הייטק בירושלים הם שיאני שעות העבודה השבועיות כש-15% מהם עובדים 51 שעות שבועיות ומעלה לעומת 13% מקרב עובדי הצפון וחיפה, 12% מקרב עובדי תל אביב והמרכז ו 6% מקרב עובדי הדרום. 

הסקר שערכנו מאשש כביכול את ההנחה הרווחת שעובדי ההייטק עובדים שעות ארוכות ורבות מעבר לשעות העבודה המקובלות. לממצא זה עלולות להיות השלכות שליליות רבות על העובדים ועל החברות שבן הם עובדים. למשל נמצא קשר בין שעות עבודה מרובות לנטייה של עובדים לחלות במחלות לב ובשבץ ולשביעות רצון נמוכה.

אבל מסתבר שלא כל עובדי הייטק עובדים כל כך הרבה שעות. 25% מכלל העובדים בהייטק שסקרנו עובדים 40 שעות שבועיות או פחות. כ-4% מהם עובדים 30 שעות שבועיות או פחות. כשליש מעובדי ההיי טק שמילאו את הסקר העידו שהם עובדים רק 3-4 שעות ביום.

לפי הסקר שערכנו, נראה ששעות עבודה פחותות יותר מאפיינות יותר את עובדי חברות ההייטק הקטנות. 38% מהם עובדים 40 שעות שבועיות או פחות. מהם 9% עובדים 30 שעות שבועיות או פחות, בהשוואה לחבריהם בחברות ההיטק הבינוניות וגדולות שכ-22% מהם עובדים 40 שעות שבועיות או פחות ורק 3% מהם עובדים 30 שעות שבועיות או פחות. ייתכן שהדבר נובע מכך שחלק מעובדי החברות הקטנות הם יוצאי חברות גדולות שכבר שבעו מלעבוד בלי סוף.

היברידי זה שעון הנוכחות החדש

77% מעובדי ההייטק שסקרנו העידו כי הם עובדים במתכונת היברידית- חלק מהמשרד וחלק מהבית. זהו נתון מדהים שמעיד איזו השפעה עצומה היתה לקורונה על עולם העבודה.

הנתון הזה מאפיין במיוחד חברות בינוניות וגדולות בישראל. 77% מקרב העובדים בחברות גדולות ו 81% מקרב העובדים בחברות בינוניות העידו כי הם עובדים במתכונת היברידית, לעומת 65% בקרב העובדים בחברות קטנות. כמו כן מודל העבודה ההיברידית, נפוץ יותר בקרב נשים (80% מקרב הנשים העידו שהן עובדות היברידי לעומת 74% מהגברים). אנחנו רוצים לקוות שהנתון הזה מעיד על ההזדמנויות שנפתחות בפני נשים שעד כה נמנעו מלעבוד בהייטק בשל שעות המשרד הרבות, להכנס לתחום.

נתון מעניין נוסף הוא העובדה שעובדי חברות ההיטק הקטנות נוטים, כך נראה, לעבוד או רק מהמשרד או רק מהבית ופחות במתכונת היברידית בהשוואה לחברות הגדולות והבינוניות. 22% מהם עובדים רק מהמשרד (לעומת 12% מקרב עובדי החברות הבינוניות ו 14% מקרב עובדי החברות הגדולות) ו 14% מעובדי החברות הקטנות עובדים רק מהבית (לעומת 7% מעובדי הבינוניות ו-9% מקרב הגדולות). 

איך היה בענוחה (בין עבודה למנוחה)?

הדיון בשעות עבודה בהייטק ובמודל העבודה- בבית או במשרד, מניחים שקיימת הפרדה ברורה בין עבודה למה שאינו עבודה בעוד שבפועל ההבחנה הזו מטשטשת, במיוחד בעידן הדיגיטלי. האם המייל ששלחת מהסלולר בעודך מניקה נחשבת עבודה? האם השיחה שערכת עם עובד כעוס באוזנייה בעודך מכין ארוחת ערב היא עבודה? לדיפוזיה הזו בין עבודה ומנוחה קוראת החוקרת חני אופק־גנדלר- ענוחה.

בנוסף, הנתונים אודות ההשפעות של עבודה מהבית אינן חד משמעיים. מצד אחד, למשל,  מסקר גלובלי שערכה היי בוב, עולה כי עבודה מהבית מגבירה את שביעות רצון של העובדים, אולם מחקרים אחרים, במיוחד בהנתן שעות עבודה מרובות, מעידים על השפעות שליליות על שביעות הרצון והבריאות הנפשית של עובדים.

לאור כל זה, נראה ששם המשחק הוא גמישות והתאמה לצרכים. זה טוב לעובדים ולעסקים ולכל מי שרוצה לשיר בסוף היום שיר ערש לילדיו או ללכת להתאמן בחדר הכושר, מבלי שהעבודה תמשיך לרדוף אותו סביב לשעון.

רוני זהבי, מנכ״ל ומייסד שותף הייבוב מספר על שעות העבודה בעולם העבודה החדש:

"כבר שנים אנחנו דוגלים שכדאי לשים את הדגש על התוצרים והצלחות ופחות על זמן העבודה. ארחיב ואומר שהחכמה נעוצה באפשרות להתגמש גם בהקשר של זמן בית לעומת עבודה, גם בהקשר של ימי חופש וגם בהקשר של שעות העבודה. הנתונים מראים שלאורך זמן מי שעובד שעות ארוכות מידי ימים על גבי ימים יגיע למצב של שחיקה ולכן עדיף לעודד את העובדים למצוא את האיזון המתאים להם."

לקריאת ראיון עם רוני זהבי מנכ"ל היי בוב כנסו לקישור!