שילוב עובדים עם מוגבלויות בהייטק – כמה זה קשה?

שאלנו מדגם מייצג של עובדי הייטק בישראל עד כמה לדעתך עובדים עם מוגבלויות יתקשו להתקבל ולהשתלב בחברה שלהם. הנה מה שמצאנו.

ההייטק מתקשה לשלב עובדים עם מוגבלות ועובדי ההייטק מודעים לכך

60% מקרב עובדי ההייטק שסקרנו, העידו כי לדעתם עובדים עם מגבלות יתקשו במידה כלשהי להתקבל ולהשתלב בחברה שבה הם עובדים. 15 אחוז מהעובדים העידו כי עובדים עם מוגבלויות יתקשו במידה רבה או במידה רבה מאוד להתקבל ולהשתלב בהן. 

הנתונים מעידים, אמנם, שעובדי ההייטק מודעים לקושי של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בהייטק, אולם הנתונים בשטח מעידים כי הקושי גדול עוד יותר. על פי מחקר שערכו חוקרים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה , שיעור ההשתלבות בהייטק של אנשים עם מוגבלות נמוך פי 3.4 משל אנשים ללא מוגבלות., רק 1.9% מהאנשים עם מוגבלות מועסקים בהייטק לעומת 6.5% מאנשים ללא מוגבלות. הסיבות לכך הן שורת חסמים בדרך, ובהם שיעור נמוך של זכאות לבגרות, שיעור נמוך של נרשמים לתואר, שיעור תעסוקה נמוך, שיעור נמוך של מסיימי תארים, היעדר קשרים מתאימים וגם ודעות קדומות בחברות ההייטק. באותו מחקר נמצא שריחוק גאוגרפי ממרכז הארץ מקטין מאוד את הסיכוי לתעסוקה בהיי־טק בייחוד בקרב אנשים עם מוגבלות.

עובדי משאבי אנוש ועובדי חברות הייטק קטנות- מעריכים ששילוב אנשים עם מוגבלויות קשה יותר

האחוז הגבוה ביותר מקרב עובדי ההייטק שסקרה הייבוב העידו כי הם מעריכים שעובדים עם מגבלו יתקשו להתקבל ולהשתלב בחברה שלהם היה מקרב עובדים בגיוס ובמשאבי אנוש (26%) ועובדי חברות קטנות בהייטק (35%). זה אינו מפתיע, משום שהמחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא גם כי חברות קטנות מתקשות בעיקר במשימה זו וכי אנשי משאבי אנוש, על אף נכונותם לקלוט ולשלב אנשים עם מוגבלויות נתקלים בקשיים לעשות זאת. מראיונות שערכו עם מעסיקים בהיי־טק עלה כי רבים מהם אינם יודעים היכן למצוא מידע ושירותים בנושאים כמו השמה, הנגשה והתאמה של תהליך המיון למועמדים עם מוגבלות. מנהלות משאבי אנוש בהייטק ציינו שהן אינן יודעות לאן לפנות כדי למצוא מועמדים עם מוגבלות שיתאימו לדרישות התפקיד. עוד עלה מן הראיונות שמנהלי צוותים רבים חוששים להתמודד עם העסקת עובד עם מוגבלות ומעדיפים להימנע ממקרים שבהם ייאלצו לפטר עובד או עובדת עם מוגבלות. שחברות היי־טק. זאת ועוד, בעוד שחברות בנות למעלה מ 100 עובדים כפופות לצו ההרחבה שמחייב אותן להעסיק לפחות 3% עובדים עם מגבלות, חברות קטנות יותר מתמודדות עם קשיים אחרים ואין להן תמריץ כלכלי ישיר לפעול באופן אקטיבי לגיוס אנשים עם מוגבלות.

שילב עובדים עם מוגבלויות – אפשרי וכדאי לכל הצדדים

מעבר להיבט הערכי הבעייתי שבייצוג חסר ובשילוב לא מספק של עובדים עם מוגבלויות, הייבוב טוענת שתעשיית ההייטק יכולה רק לצאת נשכרת מתיקון המצב, שכן היא עדיין משוועת לידיים עובדות וכאלה יש הרבה באוכלוסיה הזו.

ד"ר רגב, מעורכי המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מעיד כי העסקת אדם עם מוגבלות עלולה דווקא להתגלות כמשתלמת יותר מבחינת חברת ההייטק בגלל הסיכויים הגדולים יותר שיתמיד. כך או כך, המחקר שערכנו בקרב עובדי ההייטק בישראל מסמן את הצורך בבחינת ההתאמות הנדרשות בחברות ההייטק על מנת להיות מסוגלות לקלוט ולשלב בתוכן עובדים עם מוגבלויות בישראל.